מבחן מו״ר | מבחן מור


מבחן מו"ר מבחן מור


מבחן מו"ר | מבחן מור, הוא מבחן קבלה שנדרשים לעבור מועמדים לפקולטות לרפואה בטכניון ובת"א החל משנת 2004. מבחן מו"ר מור מחליף את הראיון האישי שהיה נהוג בעבר, ונועד לאפיין את המועמדים על פי מאפיינים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית.

מועמדים המעוניינים ללמוד רפואה באחת מהפקולטות הנ"ל, ירשמו תחילה לאוניברסיטאות כמקובל, ורק מי שמילא את תנאי הסף הדרוש ללימודי רפואה יופנה למבחן מו"ר מור. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הינו הגוף הממונה על מבחן מו"ר מור החל משלב ההרשמה וכלה בשלב קבלת הציון. לבסוף, ישקלל כל מוסד את ציון המועמד במבחן מו"ר מור יחד עם שאר הישגיו ויקבל החלטה בעניין קבלתו או אי-קבלתו ללימודים.

מי מוזמן למבחן מבחן מו"ר | מבחן מור


מוזמנים למבחן מבחן מו"ר מור מועמדים הניגשים למסלול הרגיל (שש שנתי) באוניברסיטת ת"א והטכניון.

החל משנת 2012 מועמדים למסלול השש שנתי שנרשמו לאחת או יותר מהפקולטות לרפואה בחיפה, בת"א או בירושלים, יגשו למבחן מיון אחד בלבד: מבחן מבחן מו"ר מור או מבחן מרק"ם.

מועמדים שנרשמו (וענו על דרישת הסף) לפקולטה לרפואה בחיפה ו/או בת"א אך לא לפקולטה לרפואה בירושלים יזומנו למבחן מבחן מו"ר מור.

מועמדים שנרשמו (וענו על דרישת הסף) לפקולטה לרפואה בירושלים אך לא לפקולטות לרפואה בחיפה ובת"א יזומנו למבחן מרק"ם בלבד.

מועמדים שנרשמו (וענו על דרישת הסף) לפקולטה לרפואה בירושלים ולפקולטה לרפואה בחיפה ו/או בת"א יזומנו אקראית, לפי החלטת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, לאחד משני המבחנים: מבחן מו"ר מור או מרק"ם.

ציונו של המועמד במערכת מו"ר מור או מערכת מרק"ם יהיה קביל בשלוש האוניברסיטאות: אוניברסיטת ת"א, הטכניון והאוניברסיטה העברית.

מבנה מבחן מו"ר מבחן מור

 

למערכת מו"ר ומרק"ם שני חלקים הנערכים בימים נפרדים: יום מרכז הערכה ויום מילוי שאלון ביוגרפי. לכל מערכת מרכז הערכה משלה, ואילו יום השאלונים משותף לשתי המערכות.

שאלונים

יום השאלונים מתקיים באוניברסיטאות ומשותף למו"ר ולמרק"ם. ביום זה המועמדים ממלאים שאלון ביוגרפי שציונו מהווה 30% מכלל הציון בבחינה.
השאלון הביוגרפי מורכב מכעשרים שאלות ארוכות הנוגעות לעברו של המועמד, נסיונו, ומערכת השיקולים המנחה אותו בחיים. חלק ניכר מהשאלון מוקדש לשאלות ביוגרפיות חוויתיות שדרכן ניתן ללמוד על תכונותיו של המועמד בדרך אמינה יחסית. (למשל המועמד יתבקש לתאר בכתב סיטואציה שבא הביע זלזול ולאחר מכן לענות על סעיפים רלוונטים כגון: למה התנהג בצורה זו? איך לדעתו הרגיש האדם השני? כיצד זה הסתיים? מה למד ממקרה זה וכו..)

 

מרכז ההערכה

מרכז ההערכה מהווה 70% מכלל הציון בבחינת מו"ר ובחינת מרק"ם. כל מועמד ישתתף רק באחד ממרכזי ההערכה של מערכת מו"ר במס"ר שברמת גן או במערכת מרק"ם בירושלים בהתאם לזימון שקיבל מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
ביום זה כל מועמד יעבור בשמונה תחנות אישיות שמשך כל אחת מהן כ- 10 דקות:
1) תחנת ראיון אישי (בשנת 2013 מערכת מו"ר כללה 2 תחנות מסוג זה, ו
אילו מערכת מרק"ם כללה 3) - בתחנה זו יהיה בחדר מועמד יחיד ומראיין שהינו רופא. המועמד ישאל על התנסויות בעברו.

2) תחנת דיון בסוגיה רפואית (בשנת 2013 מערכת מו"ר כללה 3 תחנות מסוג זה ואילו מערכת מרק"ם כללה 2) - בתחנה זו יהיה בחדר מועמד יחיד ומראיין שהינו רופא. המועמד יתבקש לחוות את דעתו בנושאים מעולם הרפואה על בסיס מקרה שיוצג לו.

3) תחנת משחק תפקידים (בשנת 2013 מערכות מו"ר כללו 3 תחנות מסוג זה) - בתחנה זו יהיה על המועמד להמחיש במשחק או בשיחה עם המראיין כיצד היה נוהג בתרחיש היפותטי. בתום משחק התפקידים לאחר כ- 5 דקות יתחקר המראיין את המועמד על התנהגותו בזמן משחק התפקידים.

הציון הסופי במערכות מו"ר ומרק"ם מחושב על סמך תפקוד הנבחן במרכז ההערכה ותשובותיו לשאלונים ומדווח בסולם שממוצעו 200 וסטיית התקן שלו 20. טווח הציונים הוא מ- 150 עד 250.

 

מערכת הראיונות בבאר שבע

החל משנת 2014 תהליך המיון באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב כולל ראיונות ושאלון ממוחשב.

הסבב ראשון כולל שאלון ממוחשב שמכיל מספר גדול של שאלות. רוב השאלות הן קצרות (כגון השלמת משפטים כדרך ללמוד על האישיות ועל התכונות של המועמד), שאלות בודדות פתוחות באתיקה, ובשנה שעברה גם קטע באנגלית על שאלות. בולט שחלק מהשאלות הקצרות חוזרות על עצמן בשלבים שונים לאורך המבחן. רק מי שנמצא מתאים בסבב הראשון עובר לשלב הבא.

בסבב השני יש ראיון אישי ארוך יחסית (30דקות - 60דקות). צוות המראיינים מורכב בד"כ מאיש מקצוע מעולם הפסיכולוגיה ואיש סגל של הפקולטה לרפואה. בראיון נשאלים הנבחנים שאלות על עברם (שדומות לתחנת הראיון האישי בשאר מערכות המיון) ושאלות מתחום האתיקה הרפואית (שדומות לתחנת הדיון בסוגיה רפואית בשאר מערכות המיון).